ברור לכולנו עד כמה חשוב לשלב משחקים בכיתה. הם מאפשרים נגיעות עדינות בחומר הנלמד למי שנרתע, מאפשרים תרגול חוויתי למי שרוצה וצריך, מאפשרים חשיפה לחומר חדש ולמעשה - הם כלי ללמידה, כלי להיכרות, כלי לשיח חברתי, כלי לגיבוש, כלי להנאה, כלי למנוחה, כלי לריפוי, כלי לביטוי עצמי, כלי להעצמה ועוד..
ההגדרה שלי למשחק היא: כלי.
כלי למה?
למה שנבחר.
בתחילת השנה חשוב שבכל כיתה יהיו משחקים. משחקים שמותאמים לצרכים של הילדים (כולם) עם נראות שמתאימה לדור הנפלא הזה.
אבל מה קורה במהלך השנה? איך נוכל לייצר משחקים שמתאימים לצרכים של הילדים? לצרכים שלנו? שלא יהיו יקרים ויהיו רלוונטיים?
נותנים לילדים לייצר משחקים עבור עצמם.
דואגים שתהיה פינת משחקים ליצירת משחקים ובה:
משחקים שונים למשחק והשראה.
שמיניות בריסטולך גזורות לקלפים
צבעים
טושים
מספריים
סרגלים
דבקים
עפרונות
דפים לתכנון המשחקים
קופסאות ריקות בגדלים שונים
חומרי יצירה מאורגנים בתוך קופסאות פלסטיק
ועוד..
בסיום כל יחידה שנלמדת, כשיעור סיכום חוויתי יישומי, מחלקים את הכיתה לזוגות ומאפשרים להם לייצר משחקים לתרגול החומר שנלמד.
לאחר שהילדים יורגלו לשגרה החדשה, ניתן לחלק לקבוצות ולרכז כמה יחידות יחדיו.
כך מלאי המחשקים בכיתה יגדל באופן משמעותי, המשחקים יתאימו למגוון הצרכים, הרמות, תחומי הדעת הנלמדים והמשחקים יהיו משמעותיים וייחודיים. בתום המחצית הראשונה הילדים יוכלו ליצור "שוק תן וקח" עם הכיתה המקבילה או משהו דומה לבחירתכם.
בתמונות, מגוון משחקים שיצרתי במסגרת "אמירים" לפני כמה שנים טובות בהם לימדתי את הקורס "האדם המשחק".
http://meitalcaspi.blogspot.com/2015/06/blog-post_9.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה