המחבוא - יום הזיכרון לשואה ולגבורה

ספר כזה עוד לא ראיתי.

הוא השאיר אותנו שקטים, מכונסים בתוך עצמנו והמומים והצליח להעביר את נושא השואה באופן מרגש במיוחד.

את המחבוא כתב: לואיק דווילייה, צייר: מארק ליזנו וצבע: גרג סלסדו.

הספר מתאים לילדים מכיתה ג' ומעלה. אם כי זה נתון לשיקול דעתכם.
הספר הנפלא הזה כתוב בצורת קומיקס ונוגע בדברים קשים מבלי להלום בקוראים, לפחות רוב הזמן. ספר נפלא שהשאיר אותנו המומים מעוצמתו.


בסיפור מסופר על אלזה המתארחת אצל סבתהּ ומתעוררת משנתה לשמע רחשים שבוקעים מהסלון.  היא מוצאת אותה בוכייה, עצובה ומכונסת בתוך עצמה. אלזה ניגשת אליה מחבקת אותה ושואלת אותה "חלמת חלום רע?" ומוסיפה: "את יודעת, כשאני חולמת חלום רע, אני מספרת לאמא, ואז אני מרגישה הרבה יותר טוב."

כאן מתחילה העלילה עצמה בה סבתה של אלזה מספרת את סיפור ילדותה בצרפת בתקופת הכיבוש הגרמני. היא מאבדת את הוריה, נמלטת אל הכפר בזהות שאולה בעזרת דמויות חומלות שהצילו אותה ועזרו לה עד שאמה חזרה מן המחנה.

תמונת שובה של האם מן המחנה היא אולי התמונה הקשה ביותר בספר, והנהדרת שבו.  ראשה גדול מאוד, שערה קצר וגופה דקיק, במין חוסר פרופורציות המוכר מתמונות של ניצולים.

הספר זכה בפרס אנגולם לשנת 2012.

רעיונות לפעילויות:

1. בסיום סיפור מרגש ומהדהד שכזה רצוי לאפשר לילדים לעבד את רגשותיהם באמצעות שיחה, כתיבה, תנועה, יצירה, ציור או כל מה שירצו. לאפשר לכל אחד מהילדים לגשת למכלול הכלים שרכש כדי להתמודד עם רגשות, לשלוף את הכלי המתאים ולהשתמש בו.

2. התמקדות בתמונות והשוואה ביניהן.

א. השוואה בין תמונה בעמ' 68 לתמונה בעמוד 69 של אמה של סבתא שחזרה מהמחנה, לבין המפגש עם הסבתא.

ב. השוואה בין התמונה של הסבתא בעמוד 68 לתמונה שלה, זמן מסויים לאחר מכן בעמוד 70.

ג. שיח על התמונה בעמוד 78.

3. שיח על דו שיח בעמודים 5-6 המעיד על היפוך תפקידים: מדוע נעשה ומה מטרתו בסיפור.

4. התייחסות לתמונה בעמודים 14-15 תיאור התמונה ורגשותיה של סבתא.

ועוד..