שאלה כללית ששאלתן: איך הגית את הרעיון ליומנים? מאין קיבלת השראה? כמה שנים זה קיים?
בשנה הראשונה במערכת החינוך, הרגשתי שאין משהו מובנה שמלווה את המורה, חסר כלי שמאגד את כל המטלות והצרכים שיש במסגרת חינוך כיתה. הרוב היה מעורפל וכשאין משהו מובנה כמעט בלתי אפשרי לעבוד באופן יסודי. רק יחידי סגולה 
(: מסוגלים לעשות זאת מהראש ללא עוגן.
לפני חמש שנים התחלתי לשתף את הדפים שיצרתי והפצתי אותם בבלוג, במשך הזמן הדפים הפכו ליומנים שגם אותם הפצתי בבלוג ובאתרים נוספים. ראיתי שהכלי שיצרתי טוב בחלקו מכיוון שההתארגנות עם ההדפסה של הדפים היתה גם מורכבת ולא פשוטה והם גם לא הכילו את כל מה שצריך.
חשוב היה לי להנגיש מוצר קל לעבודה, כלי יעיל שיהפוך את העבודה העורפלת למשהו ברור, אחיד, אסתטי ומעורר השראה אבל לא היה לי זמן לעשות את זה
:
ואז.. נכנסתי לשמירת הריון שבשבועות הראשונים עשתה לי ממש רע. לא ידעתי לנוח, לא הכרתי עצמי כמי שלא יכולה לעשות את מה שהיא רוצה.. לא רציתי לתת לגוף להגביל אותי.. אחרי תקופה מסויימת החלטתי שאם הגוף כרגע נח, אני יכולה לתת לראש לעבוד (: ואז חזרתי לבלוג, סידרתי אותו, קראתי את כל התגובות שלכן שלפני כן לא היה לי זמן לקרוא ולהגיב ואז החלטתי ברגע אחד שאם אני בשמירה, יש לזה סיבה ושחשוב שאתעל את המצב שנוצר לטובה.
והתחלתי ליצור
ואז היומן נולד.
בהתחלה - תשע"ז
יומן גדול שמכיל את כל העשייה השנתית במקום אחד. לא התפשרתי על הדפוס והלכתי למקום הכי איכותי שהכרתי. במשך הזמן ולאחר שיחות והתכתבויות עם המון נשות חינוך, יצרתי יומנים למורות מקצועיות ויומנים לגננות.
בשנה השנייה - תשע"ח
הבנתי שרצוי לפצל את היומן כדי לאפשר למורה לעשות הפרדה בין שני דברים מרכזיים בחינוך - התמונה הגדולה והתמונה הקטנה. כששתי 'התמונות' מחוברות יחד, זה יוצר בלבול. ההפרדה בין הדברים נותנת לכל אחד מהתחומים את המקום שלו, ויחד - הערכה יוצרת את המכלול
בשנה השלישית הנוכחית - תשע"ט
שמרתי על מתכונת שני היומנים לאחר מחשבה רבה, שיח עם אנשי חינוך והתייעצות עם בית הדפוס .
אם היומן היה מאוחד לאחד - זה היה כבד מאוד ומניסיון, לא היה מחזיק מעמד. היה נקרע מאוד מהר ומאבד מהיופי שלו.
הבחירה של ההפרדה בין ה Big picture ל Small picture היתה יעילה ואדגיש ואומר שהSmall Picture לא פחות חשוב, לעיתים אפילו יותר והתפקידים מתחלפים.
צירפתי תמונות של היומנים בשלושת השנים האחרונות, דברים השתנו והתחלפו
אבל דבר אחד נשאר
האייל
אמנם הפך לאיילה מובהקת.
