יוֹם הַכִּפֻּרִים - חשבון נפש

יום הכיפורים עוד רגע נכנס ואיתו נכנסת הזדמנות מיוחדת במינה להרהר ולחשוב על השנה שחלפה. על הדברים שאמרנו, על הדברים שאמרו לנו. על מצבים ומקרים שקרו.
היופי שגלום במחשבה חוזרת על מעשה שקרה או נעשה, זה היכולת להעמיק ולנסות להבין את שורש העניין. הבנת שורש העניין מאפשרת לנו להרגיש מעין טיהור, קתרזיס. 
יחד עם זאת, לא תמיד נבין מדוע הדברים קרו, אבל עלינו לדעת שהאפשרות לסלוח לאחר ולעצמנו משחררת אותנו ממחשבות שכובלות אותנו ופוגמות בעשייה החיובית וביום יום. 


מלמדים אותנו מגיל צעיר את חשיבות הסליחה אך אנו יודעים שבגיל הצעיר קשה להבין זאת באופן מעמיק. זה הופך למעין סיסמה רחוקה, משהו ערטילאי עד שאנו מתבגרים ומתחילים להבין את המשמעות האמיתית.

אנחנו בני אדם ומתוך כך עושים טעויות, חווים כישלונות, חווים קשיים ותהפוכות, כל אלו הופכים אותנו לאנושיים. בכיפור הזה התעמקו גם בסליחה עצמית על כל החלטה לא נכונה שלקחתם, על מצבים לא נעימים ועל כאב שגרמתם לאחר גם אם לא התכוונתם. ואז עצרו להודות על הלמידה שנוצרה בעקבות זה, על כך שהבנתם את השיעור שהסתתר במקרה, הבחנתם במתנה שניתנה לכם.
זכרו שבכל דבר שקורה מסתתרת מתנה, למידה, תובנה ולעיתים המתנות היפות ביותר מסתתרות באריזות לא כ"כ יפות.

גמר חתימה טובה לכולם,
מיטל.