חלום ילדות

תמיד ידעתי שאני צריכה לכתוב
שזה חלק בלתי נפרד ממני אבל כל זה לא ממש הצליח להתגשם, לפחות לא כמו שדמיינתי את זה.

כשהייתי ילדה חשבתי שאטייל בעולם ובכל פעם שתרד עלי ה"מוזה" אעצור לשנה או שנתיים ואכתוב.
חלמתי שאפליג למרחקים ואבקר בכל חוף וחוף בעולם.

החיים הביאו אותי למקום אחר לא פחות טוב מזה אבל יש רגעים, כמו היום, שמזכירים לי את חלומות הילדות שלי.

יצאנו לטיול לילי ועברנו ליד תא הדואר שלנו. בפנים חיכתה לי מעטפה עבה מבית ספר שרכש ספרי פרוניה לפני מספר חודשים והזמין אותי להרצאה.
הלב התרחב
קראתי, התרגשתי ונזכרתי
שאני רוצה ומאחלת לעצמי שהספר שלי יגיע לכל ילד וילדה עם לב רגיש, לב רוטט באהבה.

בפעם הבאה שאתן רוכשות ערכות יומני נשות חינוך, תזמינו גם את "פרוניה" לילדים שלכן ולספרייה הבית ספרית או הכיתתית שלכן. תנו להם להכיר את יערה,
ילדה מיוחדת במינה
שקמה לתחייה בספר הזה.

לרכישה לחצו כאן