תשובה לשאלה שנשאלתי



 "אני מתפעלת מהיכולת שלך ומהחיות שלך. אני אמא ל4 ילדים. זה עתה סיימתי הסבה להוראה. החופשה הזו ובכלל בשנה האחרונה מרגישה הצפה נוראית ובלבול גדוללל גם מהחששות לקראת שינוי המקצוע ואיך אני הולכת לעשות את זה והמתח הנוראי שאני נמצאת בו לקחו את מקומי כאמא. מרגישה שהולכת לאיבוד ומפספסת את המטרה העיקרית: לגדל ילדים מתוך שמחה ואהבה. הייתי שמחה להכניס לביתי יותר פניות שלי כאמא ולהנות יותר מהילדות שלהם. את פשוט מדהימה בעיניי עם הרוח היצירתית שבך ועם היכולת לממש ברגישות מופלאה שכזו את שעל ליבך ואת שעל הילדים הסובבים אותך. אשרייך .תבורכי. הייתי שמחה לקבל עצות איך עושים את זה. הלכתי לאיבוד...."



השאלה הזו ריגשה אותי במיוחד בגלל הלב שפתחת והאפשרות לתת לי להכיר אותך מעבר למעט שאני מכירה. הכנסת אותי לביתך, ללבך ואין דבר נפלא ומרגש מזה.

נשמע שלא הלכת לאיבוד, אלא שאת עוצרת לחשוב מחדש על הדברים, שוקלת אותם שוב. לא ממהרת אלא פועלת בשיקול דעת. פוקחת עיניים.
לקראת כל שינוי שמגיע יש חששות, החששות נובעים מהלא נודע וצריך לעצור ולפני שממשיכים לתת להם ביטוי, לעלות אותם על דף, או עם חברה, לדבר עליהם ולהבין למה הם שם ומה המטרה שלהם. אולי המטרה שלהם להניע אותך מההחלטה ללמד במשרה מלאה ואולי לא. הדרך היחידה להבין אותם היא להתמודד איתם, להקשיב להם.
את בטח מאוסה מהמושג "רפלקציה" שדי נטחן במהלך לימודי ההוראה, אך הטוב ביותר הוא לקחת דף ולשבת עם עצמך ולנסות להבין מה את בדיוק רוצה. אם תרגישי שמשרה מלאה בהוראה יחד עם גידול ארבעה ילדים היא לא מתאימה, חפשי משרה חלקית לפחות בתור התחלה. תכנסי בצורה מתונה למשרד החינוך ותוך כדי תראי מה נכון לך.

כתבת לגדל ילדים מתוך שמחה ואהבה. לכן תבררי עם עצמך מה גורם לך לשמחה ביום יום. מוזיקה? ספורט? קריאה? שירה? ניגון? קפה עם חברות? התנדבות? כתיבה? לימודי רוח?
תתחברי למשהו שיתן לך שלווה ויוריד את רמת המתח. בתקופת מתח ולחץ הכי טוב להודות על הדברים הטובים, זה מחזיר אותנו לפוקוס של טוב, מרחיק את העננים ומחזיר את השמש (:
עשי לך כל מיני מנהגים או טקסים יומיומיים שיכניסו לך את השמחה לבית, תבררי עם עצמך מה עושה לך טוב ועשי אותו.

אין אמא שלא עוברת את זה. את במעין צומת דרכים חשובה וכדי שתוכלי להחליט החלטה טובה לגבי המשך הדרך, תתחברי קודם כל לעוצמות שבך. (בשפה רוחנית, תעלי את התדר או את רמת התודעה) ע"י הכרת תודה, חשיבה חיובית ואז תוכלי לקבל החלטה נכונה יותר.



 בתמונה: ספר שחברה הביאה לי לפני כמה שנים בדיוק בתקופה של צומת דרכים, ממש כמו שאת מתארת. זה חיבר אותי לתשובה שחיפשתי בתוכי.


אין תגובות:

פרסום תגובה