בכל אחד מאתנו קיימת האפשרות ל'הוריד' את האחר או מנגד, 'להרים', לעודד, לשמח.
יש בתוכנו שבוחרים באופציית 'ההורדה' לעיתים בגלל קנאה, פחד כלשהו, חוסר ביטחון או חוסר שמחה ויש בתוכנו שבוחרים להעצים, לשבח, להודות, לפרגן ולהצמיח.
כמה נעים לנו להיות בחברת אנשים שנותנים לנו להרגיש שאנחנו מסוגלים, חזקים, כל יכולים. כולנו מעדיפים להיות ליד אנשים אופטימיים, שמחים שמרימים אותנו יחד איתם.
לפני כשש שנים חיפשתי פעילות שתלווה את כיתתי לאורך כל השנה ותאפשר לתלמידים להדגיש את הדברים הטובים, לעודד, לתמוך ולעזור. באחד משיטוטי באינטרנט נתקלתי בספר How Full is Your Bucket וחיפשתי אחר תרגום ללא הצלחה. לבסוף תרגמתי בעצמי והקראתי לתלמידים מתוך דף נטול איורים.
בהמשך הכנו "דלי" לכל תלמיד ובמשך השנה טיפחנו את הדלי של כל אחד מאתנו.
ולמה אני מספרת לכן את זה?
כי היום, כשהייתי בחנות הספרים האהובה עלי, גיליתי שמודן תרגמו את הספר "למלא את הדלי"!
נרגשת ומתלהבת רכשתי
קראתי
התלהבתי
ונזכרתי כמה הפעילות סביב הספר השפיעה לטובה על כיתתי.
מאז, עברו שש שנים והפינטרסט שופע ברעיונות בנושא, צירפתי לכן תמונות וקישורים לבלוגים שבהם מספרים על הפעילות שעשו.
ומה אני עשיתי?
הנה מקבץ קטן של רעיונות מהאינטרנט.
יש בתוכנו שבוחרים באופציית 'ההורדה' לעיתים בגלל קנאה, פחד כלשהו, חוסר ביטחון או חוסר שמחה ויש בתוכנו שבוחרים להעצים, לשבח, להודות, לפרגן ולהצמיח.
כמה נעים לנו להיות בחברת אנשים שנותנים לנו להרגיש שאנחנו מסוגלים, חזקים, כל יכולים. כולנו מעדיפים להיות ליד אנשים אופטימיים, שמחים שמרימים אותנו יחד איתם.
לפני כשש שנים חיפשתי פעילות שתלווה את כיתתי לאורך כל השנה ותאפשר לתלמידים להדגיש את הדברים הטובים, לעודד, לתמוך ולעזור. באחד משיטוטי באינטרנט נתקלתי בספר How Full is Your Bucket וחיפשתי אחר תרגום ללא הצלחה. לבסוף תרגמתי בעצמי והקראתי לתלמידים מתוך דף נטול איורים.
בהמשך הכנו "דלי" לכל תלמיד ובמשך השנה טיפחנו את הדלי של כל אחד מאתנו.
ולמה אני מספרת לכן את זה?
כי היום, כשהייתי בחנות הספרים האהובה עלי, גיליתי שמודן תרגמו את הספר "למלא את הדלי"!
נרגשת ומתלהבת רכשתי
קראתי
התלהבתי
ונזכרתי כמה הפעילות סביב הספר השפיעה לטובה על כיתתי.
- הדלי משול ל"לב" האדם
- לכל אדם יש דלי בלתי נראה. כשהדלי מלא ואף עולה על גדותיו, אנחנו במיטבנו או במילים אחרות- אנחנו מחוברים לעוצמות שבנו. כאשר הדלי ריק או חסר - אנחנו מנותקים מהעוצמות שבנו.
- לכל אדם יש אפשרות למלא את דליי הזולת, יש לנו מעין מצקת בלתי נראית.
- כאשר אנחנו בוחרים למלא את. דליי של הזולת, אנחנו גם ממלאים את הדלי שלנו "המדליק נר מנר – הנר דולק וחברו אינו חסר".
מאז, עברו שש שנים והפינטרסט שופע ברעיונות בנושא, צירפתי לכן תמונות וקישורים לבלוגים שבהם מספרים על הפעילות שעשו.
ומה אני עשיתי?
- הקראתי את הסיפור (תרגום)
- ערכנו דיון בכיתה: "כיצד נוכל למלא את הדלי שלנו ושל האחר?
- הילדים העלו רעיונות וכתבנו את כולם על גבי הלוח (תיעדנו גם במחברת שורות).
- הכנו "דלי" מסול לכל תלמיד - מעין כיס שהצמדנו לכל אחד מהתאים בכיתה (תאי התלמידים).
- הוספנו דפים קטנים לפינת הכתיבה בכיתה ואת מחברת השורות עם הרעיונות.
- בכל יום שישי, לפני שבית הספר הסתיים, תורני הכיתה חילקו לילדים את הדפים מתוך הכיסים.
- התמדנו בכלי הנהדר הזה, לאורך כל השנה.
- בסיום השנה, כשהתחלנו להיפרד מהכיתה והורדנו את כל התכנים שהכנו יחד, שוחחנו על הפעילות: על הדברים הטובים שהרווחנו בזכותה, על התחושות שהרגשנו בעקבות קריאת המכתבים מהחברים ועל כך שלמדנו שיש ביכולתנו להשפיע לטובה על האחר - למלא את הדלי שלו/ה.
הנה מקבץ קטן של רעיונות מהאינטרנט.
ממליצה:
לפנות זמן איכותי לקריאת הסיפור
להכין יחד דליים לכל תלמיד. להשתדל לתת לילדים להכין ולא להכין עבורם. ניתן להשתמש במפל / סול ליצירת כיסים במקום דליים.
לפנות מקום לדליים בכיתה, מקום שיוכלו לגשת אליו באופן עצמאי המתאים לגובה שלהם.
הכנת "דליים" DIY
- הכנת דלי מכוסות חד פעמיות קשיחות - חוררו שני חורים בחלק העליון של הכוס והכניסו חבל דק או רצועה של מנקה מקטורת שישמש כידית הדלי.
- הכנת דלי ממעטפות בינוניות - הדבקת חלקה האחורי של המעטפה לשמינית בריסטול והצמדתה לקיר הכיתה באמצעות סקוטשים.
- הכנת 'כיסים' מחומר עמיד (סול, מפל..) והצמדתם ללוח הכיתה או לתאי התלמידים.
שיהיה בהצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה