יום הזיכרון

חיים לא פשוטים יש לנו.
מנהגים, ערכים, קונפליקטים, קשיים וצרכים שרק אנחנו מבינים.

עוצרים בצד הכביש המהיר
נעמדים
עוצמים עיניים
מוחים דמעה
כואבים
נזכרים

ואז ממשיכים.

שמחה כעס
אהבה עצב
הכל מעורבב
מעורב
ממש כמונו.

שונים אחד מהשני
בדעות, במחשבות, באמונות
אבל כולנו אחד
לכולנו מדינה אחת
שגם אם כועסים עליה, מתייאשים ממנה, מאוכזבים ממנה, עייפים ממנה
בסופו של דבר
יודעים שזה הבית

הבית הכי יפה שיש!
עם נופים ירוקים, חומים ולבנים.
עם מרבדי פרחים יפהפיים
ונחלים מקררים בימי הקיץ החמים.

עם נופים מרגשים
מבנים עתיקים
מקומות קדושים

ואלוהים אחד שבחר בנו
אוהב אותנו
ומצפה מאתנו לדבוק בטוב.
להקשיב למצפון
לבחור תמיד בדבר הנכון יותר ולאו דווקא הקל יותר.

אוהבת כל אדם שיש טוב בלבו
וגם אדם שהטוב בו מעט נסתר
כי החיים הכהו את חושיו.

הכאב היום הוא כאב של כולנו.

אתפלל כמו תמיד,
כמו בכל הדלקת נר
ובכל אירוע כואב
שנגיע לשלום שכולנו כה רוצים.

שלום בתוכנו
שלום עם שכנינו הקרובים
והרחוקים.

משתתפת בצערם של כל משפחות הנופלים למען ארצנו
משתתפת בצערה של המדינה.